הנרי בן ה-25 גר בפיטסבורג שבארצות הברית, ושם. בבית אימו, הוא הכין את המוצר הראשון - ממרח חזרת "נקי ואיכותי" - לפי מתכון שלה, את שורש החזרת עצמו נידל הנרי בנינה שנתן לו אביו. באותה תקופה רוב החברות הסוו את האיכות הירודה של חומרי הגלם שלהן באמצעות בקבוקים חומים. הנרי היינץ רצה להראות לכל העולם את האיכות והניקיון של החזרה שהכין, ולכן השחמש בבקבוק זכוכית שקוף

1876-1 הקטשופ של היינץ הופיע לראשונה על מדפי החנויות בארצות הברית. במקור הוא נקרא "קטסופ". והוכן מחמישה מרכיבים פשוטים, כולל עגבניות אדמדמות שנודלו בשדה שטוף שמש. לא חלף הרבה זמן עד שהקטסופ של הנרי הניע לחו"ל, ונמכר בחנויות של "פורטנאם אנד מייסון" בלונדון.

הנרי היה יזם מבטן ומלידה. באותם שני עשורים הוא יצר סדרה שלמה של מוצרים, וב-1896 כבר מכר למעלה מ-60 מוצרים. יום אחד הוא ראה פרסומת של חברה שהתהדרה ב-21 סוני נעליים, ובהשראתה החליט ליצור את הסלוגן המפורסם שלנו "57 סונים". למה דווקא 57? האמת? אף אחד לא יודע בוודאות. לטענת הנרי מספר המזל שלו היה 5. ושל אשתו היה 7. אבל הוא גם חשב ש-7 הוא מספר משמעותי לאנשים, צעירים ומבוגרים כאחד. כך או כך, המספר שבחר נשאר איתנו לעד

בתחילת המאה ה-20, שימורים נחשבו למוצר יוקרה, זה לא מנע מאיתנו להמשיך במלוא המרץ - אחרי הכול, כבר הפכנו ליצרנית הגדולה בעולם של מוצרי עגבניות. פחות או יותר באותה תקופה השעועית האפויה (והטעימה!) של היינץ עשתה את צעדיה הראשונים בבריטניה. הנרי עבד לילות כימים על פרסומות כדי להראות לכל העולם כמה טעימים, מזינים וזולים שימורי השעועית של היינץ. מהר מאוד השעועית האפויה הייתה למאכל האהוב על כל אזרח בריטי. עד כמה אהוב? מספיק לציין שפתחנו לא מפעל אחד, אלא שניים במדינה. ב-1910 הנרי הוסיף את מרק העגבניות לסל המוצרים של היינץ שנמכר בבריטניה. בהתחלה המרק יוצר בקנדה, אבל בסוף שנות ה-20 הייצור עבר לבריטניה. וב-1914 גם הרוטב לסלט של היינץ נמכר בלעדית בבריטניה.

בשנות ה-20 כולם השתגעו על היינץ בבריטניה. לצורך העניין, רק בשנה הראשונה של העשור יוצרו במפעלים שלנו 10,000 טון של מזון!

ואז הניע השפל הנדול, בגלל המשבר הכלכלי העולמי. אנשים היו על סף רעב. אז החלטנו לעזור, והוספנו מרקים מוכנים ומזון איכותי לתינוקות לסל המוצרים שלנו. הציבור אהב אותם, והם הפכו להיות מוצר חובה על כל מדפי החנויות בבריטניה. זמן קצר אחר כך פרצה מלחמת העולם השנייה, והיה מחסור בחומרי גלם. הקטשופ של היינץ נעלם לחלוטין ממדפי החנויות בבריטניה. למעשה, במשך עשר שנים תמימות אף אחד לא זכה לקנות את המוצר הקלאסי שלנו. במקום זה, החברה עזרה לבריטניה להתמודד עם המחסור במזון, ומשרד המזון של בריטניה אף קבע שהשעועית האפויה של היינץ היא "מזון חיוני". אבל לעזרה היה מחיר: המפעל שלנו בהארלסדן (שכונה בלונדון) הופצץ - פעמיים! אף על פי כן, המשכנו לספק למדינה את השעועית האפויה והאהובה

ב-1945 אליזבת מלכת בריטניה נתנה לחברה הרשאה מלכותית, והפכה אותנו לספקית מזון רשמית של חצר המלכוח. ב-1959 פתחנו מפעל לייצור שעועית בקיט גרין וכיום הוא מפעל ייצור המזון הגדול באירופה - וכמובן גם הגדול ביותר שלנו

בשנות ה-60 הייתה לנו פרסומת שהפכה ללהיט. בכל תחנח רדיו שפתחתם שמעתם את הג'ינגל של היינץ 57: "היינץ 57, היינץ 57. אם את 
המשפחה צריך להאכיל, להיינץ יש משהו שמתאים לכל גיל. אנחנו מוכנים, וזה לא תרגיל. זה היינץ 157


וכמובן גם היה לנו סלוגן בלתי נשכח: Beanz Meanz Heinz (או בעברית: אמרתם שעועית, אמרתם היינץ). תאמינו או לא. מאוריס דרייק הגה את המשפט בפאב בלונדון, ועד היום הוא נחשב לאחד מהסלוננים המפורסמים בתולדות בריטניה.

חשבתם שהרשאה מלכותית היא השיא? תחשבו שוב. תחשבו מחוץ לקופסה, אפילו מחוץ לכדור הארץ. בשנות ה-90 נאס"א נתנה אישור רשמי להשתמש בקטשופ של היינץ בתחנת החלל הבינלאומית. צעד קטן להיינץ... 50 שנה של ייצור 2000-שנות ה ב-2009 מפעל השעועית של היינץ בקיט נרין - מפעל המזון הגדול באירופה - חנג 50 שנה. לחנינות היובל הזמנו שני אורחים מיוחדים: הוד מלכותה, המלכה אליזבת' והוד מעלתו, הדוכס פיליפ. בני הזוג המלכוחיים ביקרו לראשונה במפעל, והמלכה אף

ב-2009 מפעל השעועית של היינץ בקיט נרין - מפעל המזון הגדול באירופה - חנג 50 שנה. לחנינות היובל הזמנו שני אורחים מיוחדים: הוד מלכותה, המלכה אליזבת' והוד מעלתו, הדוכס פיליפ. בני הזוג המלכוחיים ביקרו לראשונה במפעל, והמלכה אף חנכה קו אריזה חדשה.

ב-2010 סיכמנו עשור שלם של חדשנות בהיינץ. הקמנו מרכז מחקר ופיתוח בהולנד, כדי להבין טוב יותר למה אנחנו אוכלים את מה שנכנס לנו לפה ואיך אנחנו אוכלים את זה במרכז עובדת נבחרת מוכשרת של שפים, מומחים קולינריים, מדעני מזון וטכנאים, המחפשים איך לתת מענה לצרכים המשתנים של אנשים מכל העולם בדרכים חדשות אבל האמת היא שמאז ומעולם המחקר והפיתוח של היינץ שינה את הדרך שבה אנחנו צורכים מזון - משיפור הדרך שבה הרוטב יוצא מהבקבוק בשנות ה-80, בזכות בקבוק הפוך, ועד למעבר לתוצרת אורגנית והפחתת כמויות המלה והסוכר ב-2010

יצא לכם פעם לסיים את האוכל וללקק את הצלחת מרוב שהוא טעים? כשמדובר בהיינץ, זה די ברור. לרגל 150 שנה של ליקוק צלחות, החלטנו לחזור לרנע שבו הכול התחיל, עם אריזות בסגנון של פעם לשימורי השעועית, למרק העגבניות וכמובן לקטשופ המפורסם. קיווינו גם שהאריזות יזכירו לנו תקופה שבה הכול היה פשוט יותר, ואצל המבוגרים מבינינו יעוררו רגשי נוסטלגיה וזיכרונות הקשורים להיינץ. השימורים והבקבוקים נמכרו בחנויות של פורטנאם אנד מייסון ובסופרמרקטים נוספים בבריטניה.